סיפור שיר זעיר ופיוטי של בריאת עולם אישית עם מכחול וצבעים.

ילדה מספרת לנו בגוף ראשון על חוויית היצירה בצבעים השונים בהשפעת צבעי הטבע שסביבה “אני צובעת ענן בלבן, בכחול שמים ומים”. היצירה של הילדה היא ביטוי של רשמיה בעולם, הכרותה עם הזמנים המשתנים והשפעתם על מה שהיא חווה ומרגישה “בצהוב צובעת אור, את הלילה בשחור”.

מסע אמיתי וסמלי – בדרך החיים.

ילדה יוצאת לטייל ומספרת לנו: “יצאתי לטייל בשביל המתפתל!” שבילי החיים אכן נפתלים. “עם שקית מלאה ובטן ריקה.” היא יוצאת למסע מצויידת במה שהטבע והבית העניקו לה, צידה לדרך: “מלפפון, עגבניה, גבינה בתוך לחמניה ושבעה זיתים קטנים ובתוכם החרצנים” כל אלה, הם בעצם פרי שיתוף הפעולה בין טבע לתרבות.

התנסות מושלמת בשלולית – על יבש.

שנים אני עוקבת אחר המשיכה של ילדים להתנסות בשלוליות ואחר הקושי העצום שלנו המבוגרים לאפשר להם זאת. כיון שמבוגרים וילדים נפגשים בגיל הרך סביב אותה ספרות, חשבתי שסיפור כזה יקל על המבוגרים להבין את הילדים, ולהתחשב בהם, ואם לא, לפחות הצעתי להם חוויית שלולית ספרותית.