היא הייתה סוסה גבוהה ואצילה, על צוואר הייתה תלויה לה מצילה, יום אביב נעים, בדיוק בשעת זריחה, היא צנפה בקול צלול: “נולדה סייחה!” ילדה קטנה נתנה לה את שמה: נסיכה. ונפשה נקשרה בנפשה. יום אחד יצאו הילדים לטיול, הסוסה האם נלקחה ללוות אותם, אבל הסייחה היונקת נשארה באורווה. “אמרה הילדה: “היא לבד באורווה, ומה, אם תבכה, אם תהיה רעבה?” הטיול היה יפה, אך לאחר הארוחה, החלה הילדה לבכות שהיא מתגעגעת לאמא… הושיבו אותה על גב הסוסה, ובאותו רגע החלה הסוסה לשעוט לעבר האורווה, אל הסייחה שלה, והילדה על גבה. “קראה הילדה: “רוצי רוצי קדימה, בוכה הנסיכה ורציתי את… אמא!!!” והיא נופלת מגב הסוסה הדוהרת. הסיפור מסתיים במפגש מרובע הסייחה והסוסה עם האם והבת, ובסוף מודה הסופרת – “כן, כל זה אמת ואני הילדה.”
איורים
עפרה עמית. איור הנופים והדמויות פיוטי ואומנותי ברמה גבוהה מאוד.
הסיפור של הסיפור
בכתה ד’ יצאנו לטיול בקרבת גבול לבנון, ליווה אותנו שומר חמוש על סוסה, שאכן הותירה סייחה יונקת באורווה. בשלב מסויים של הטיול, כשהורכבתי על גבה, היא הזדקפה על שתי רגליים והחלה לדהור חזרה. הייתי על גב הסוסה הדוהרת, ממפל התנור לכוון כפר גלעדי, על הכביש היורד ממטולה, כשלושה ק”מ עד שהוטלתי על הכביש ואיבדתי את ההכרה. במשך השנים השלמתי איתה, הבנתי אותה, אם הממהרת להיניק את בתה.
נושאים מתאימים
טיול, סוסים , יחסי אם – בת, הנקה, פרידה.
פעילויות אפשריות
ביקור באורווה ולימוד על סוסים. לימוד על הקשר בין סוסים לבני אדם. שיחה או כתיבה בנושאים הבאיםמה הרגישו-עשו שאר הילדים, המורה, המלווה? איזה מהלך אחר יכול היה להיות לסיפור? הקשר בין הילדה לסייחה.
למחשבה…
מה מרומז בסיפור ולא נאמר בפירוש?. איך סיפור ביוגראפי הופך לספר ילדים. שיחה על אימהות ועל הנקה.
מובאות
“מפי עוללים ויונקים ייסדת עוז” – הילדה חשה מה שמבוגרים לא הרגישו.
מן הביקורות
“…החריזה המוסיקלית של שניר, אחת החורזות היותר מוכשרות שקמו לספרות הפעוטות שלנו, יוצרת ריתמוס של צעידה, הממחיש הן את התקדמות הטיול והן את ההתרחקות מהבית…” “הרבה סיפורים על אהבת אם יש בספרות הילדים. לא פחות מכך רווי השוק בסיפורים על קשיי פרידה מאמא. עם זאת, לא לעתים קרובות רואה אור סיפור שכזה, שמצליח לגייס את האמנות, המדברת ברבדים שונים, כדי להעביר רגש מורכב וכן, שמהדהד בקריאתם של הורים וילדים כאחד.” יעל דר – מוסף ספרים – “הארץ”
