אח קטן ואח גדול מטיילים יחד, אך מביטים שונה מאוד על סביבתם. האח הצעיר: “כבאית היא פיל ממש. הרכבת היא נחש…” האח הגדול מגחך ומנסה ללמד אותו שיעור: “אוף! אחי אומר לי: אח! כלי הרכב הם סתם פח!” האח הקטן לא מניח וממשיך “לא נכון אני אומר. אופנוע הוא נמר…” והאח הגדול בשלו “די! אחי אומר, שטויות! העולם לא גן חיות.” אך כוחו של דמיון עצום והאח הקטן ממשיך ואומר: “אך אני לא מוותר. טרקטור זהו סוס דוהר…” ועדין הגדול בשלו “חה חה חה צוחק אחי ואני ממשיך בבכי: המסוק הוא שפירית…” השינוי הלא רגיל מתרחש כאשר עוברת שוב הכבאית ופתאום גם האח הגדול מביט עליה אחרת. “הי! לוחש אחי נרגש, כבאית היא..”

איורים
שרון אלפרט איור צבעוני, מיוחד ושובב הממחיש כל מילה בסיפור ומעודד ילדים לספר אותו גם אם אינם יודעים עדיין לקרוא.

הסיפור של הסיפור
יחל בני היה אז כבן ארבע. יום אחד נסענו יחד באוטו החדש שלנו והצל שהוא הטיל על הכביש הזכיר לו היפופוטם. כשהספר יצא לאור יחל היה כבר בן עשרים. כל הזמן הזה לקח לי למצוא את הדרך שלי לספר את הסיפור הזה.

נושאים מתאימים
כלי רכב, חיות, דמיון ומציאות, אחים, גדול וקטן, הומור.

פעילויות אפשריות
קריאה בתפקידים. רכישת מיומנות הקריאה. לחשוב או לכתוב על כלי רכב נוספים הדומים לחיות, או כלי מטבח, וכד’. משחק של התאמה בין כלי הרכב לבין החיות. שיחה על ההתנגשות בין דמיון ומציאות, בין קטנים וגדולים. שיחה עם אחים גדולים על אחיהם הקטנים ועל התיחסותם אליהם והשלכותיה.

למחשבה…
האם אנחנו לא לוחצים על ילדים לראות מהר מדי רק את המציאות ולוותר על הדמיון. התהליך המוכר הוא שהאח המבוגר משפיע על האח הצעיר, פה קורה ההיפך. אין סיבה לוותר על הדמיון כדי להתחבר למציאות, אפשר להחזיק בשניהם בו זמנית. איך מרגיש הילד הקטן כשצוחקים מביטויי הדמיון המפותח שלו. איך יכול היה האח הגדול להגיב אחרת. מה לימד האח הצעיר את האח הגדול?

מובאות
מטפלת: “הביטו על העוף הדורס” ילד: “מה, הוא אוטו?”