סיפור מחורז על ילד שאוהב מים ועל שלולית שהופכת לים.

הסיפור מוקדש ליום הולדת שמונים של שמואליק, אבא שלי ומבוסס על סיפור מילדותו שסיפר לי בילדותי. וכך כתבתי לו בהקדשה: “לילד רך יפה עיניים, בעיר כשרה נשגבת נוף, אשר אהב מרחם מים, אך לא היה לו ים וחוף. ליל שהיה לי אב, והוא כבר סב וגם רב סב, לילד שתמיד אוהב, לבן גבורות סיפור נכתב.”