אוסף אמירות ילדים מאוירות. “אבא: ‘באיזו דרך הלכתם?’ יואב: ‘בדרך כלל.'” פניני שפה ויצירות לשוניות רבות, “תראי הציפור מכניפה, היא רוצה לעוף.” מחולקים לגילאים משנתיים ועד חמש. “קוראים לזה רובה, כי עושים בזה ריב.” בסוף הספר דפים ריקים לרשום בהם את האמירות של ילדי המשפחה. לספר יש מבוא וסוף דבר מאת מרים רות ומיריק שניר. “בואי נהיה לבדיים ביחד.”
איורים
שלומית זוהר. איורים יפיפיים, זעירים ונאיביים. האיורים משמשים להמחשת הסיטואציה ובכך חוסכים תיאורים מילוליים, ומאפשרים להתרכז באמירות של הילדים.
הסיפור של הסיפור
אספתי בדבקות את האמירות של תשעת ילדי וגם של חניכי הפעוטים. זה חלק מההכשרה שלי לכתיבה לילדים, להקשיב להם. דור קודם, הסופרת מרים רות עשתה אותו הדבר, היא נעזרה גם בתלמידותיה הרבות, שהיו גננות ומטפלות והצטבר אצלה אוסף גדול של אמירות ילדים. הצעתי למרים להוציא ספר של הקשבה לילדים, ויצא לשונות קטנים.
נושאים מתאימים
מגוון נושאים מחיי הילדים. כאשר עוסקים עם ילדים או עם מבוגרים באחד מהנושאים, נהדר לצטט אמירה של ילד. על אמירות אפשר להגיד כמו שאומרים על תמונות: אמירה אחת שווה אלף מילים. “אבא כלבים מפחדים ממני, קח אותי על הידיים!”,”ילדים, תגידו לי-מו-נ-דה! – אנחנו לא יכולים להגיד כמו את יש לנו פה קטן.”
פעילויות אפשריות
לספר לילדים. להקשיב לאמירות ולהעמיק את ההבנה של נפש הילד. לאסוף מפי המשפחה את האמירות שלנו, ולנסות להבין מה התכוונו להביע.
למחשבה…
ספר אמירות משפחתי, הוא רכוש יקר של המשפחה, לא פחות מאלבום תמונות. רוב האנשים מתעצלים ללקט אותם, חושבים שלא ישכחו ושוכחים, ובכך מפסידים הזדמנות נהדרת לחדד את הקשבתם, לעשותה רגישה יותר ומבינה יותר את המשמעות העמוקה של הדברים שילדים אומרים להם. מה שנשמע לנו בהתחלה כבדיחה, בהקשבה עשירית מסתבר שהוא צוהר שהילדים פותחים לנו אל עולמם, ובהקשבה המאה נשמע כמסר שהילדים שלנו מעבירים לנו. מי שלא משמר את האמירות מחמיץ את הדרך הנפלאה הזאת להתקרב אל ילדיו, אל עולמם ואף את הזכות לדאוג לזכויותיהם בעולם הקשה הזה. (עוד דברים, במבוא ובסוף דבר שבספר)
מן הביקורות
“מומלץ מאד להורים בדרך, להורים מתחילים, ולגננות, ובוודאי יוסיף להבנת קשייו הראשונים של הילד ביצירת תקשורת, ולהבנת התפתחותו הקוגנטיבית.” (מעריב, רות וייס) “מהנה, מצחיק ומלמד.” (מעריב) “ספר שהוא פנינה גם לילדים וגם למבוגרים.” “אוסף עשיר, נדיר, חינני ומשעשע..” (ידיעות אחרונות) “האקדמיה ללשון הייתה צריכה ללמוד מפי עוללים ויונקים.” (הארץ- בני צופר). צביקה רייך שכתב את הספא “להוציא לאור” קורא לו “ספר פולחן” רבקה מיכאלי אמרה שהיא מחזיקה אותו קרוב, בין ספרי הבישול.
