ילדה יוצאת לטייל ומספרת לנו: “יצאתי לטייל בשביל המתפתל!” שבילי החיים אכן נפתלים. “עם שקית מלאה ובטן ריקה.” היא יוצאת למסע מצויידת במה שהטבע והבית העניקו לה, צידה לדרך: “מלפפון, עגבניה, גבינה בתוך לחמניה ושבעה זיתים קטנים ובתוכם החרצנים” כל אלה, הם בעצם פרי שיתוף הפעולה בין טבע לתרבות. הזיתים גם מסמלים את השאיפה של כל אדם לשלום, בתוכו וסביבו. “תחת עץ גדול ישבתי לאכול…” תחת עץ גדול – עץ הדעת, עץ החיים, היא אוכלת את כל מה שהביאה ומותירה את החרצנים. עכשיו היא חוזרת עם שקית ריקה ובטן מלאה, מה שקודם לקחה איתה הזין אותה במסע ועתה הוא בתוכה: “…אבל בלי החרצנים” החרצנים את מה שאנחנו מותירים אחרינו להמשכיות – של הטבע והתרבות.
איורים
יונת קציר גולן. איור משובב ושובב – הממחיש היטב את שלבי הטיול.
הסיפור של הסיפור
טיולים רבים מאוד עשיתי, רובם בחברת ילדים, ולעיתים קרובות חשתי ש המסעות הקטנים האלה מסמלים, בתמציתיות את המסע הגדול של החיים.
נושאים מתאימים
טיול, תרבות וטבע, ירקות, מזון.
פעילויות אפשריות
טיול כמו בסיפור, המחזה עם תנועה ושיר, איור הסיפור, שיחה על טיולים שונים שעשינו.
למחשבה…
מה עושה הטיול לאדם? איזה צורך הוא ממלא? במה מתמלא האדם המטייל ומה הוא מביא איתו בשובו? מה הוא משאיר בדרך, שהיא גם דרך חייו? על השילוב של טבע ותרבות בחיינו.
מובאות
“חנוך לנער ע”פ דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה” – הסיפורון הזה הוא מעין המחשה סיפורית-איורית של המשפט הזה, המתייחס לדרך החיים המעגלית, המחזורית, ולזכות של כל אדם, לעצב אותה בדרכו – תרתי משמע. “שאלו ילד שחזר מטיול: באיזו דרך הלכתם? והוא השיב: בדרך כלל!”
מן הביקורות
“לספרייה הקטנה שלי יש תפיסה מוצלחת מאד שטוענת שסיפורים טובים, המתנגנים היטב ומועברים נכון, יחד עם ציורים נדיבים והרבה הומור, הם סיפורים שיכולים להפוך את חיקוי הקטנטנים לקריאה של ממש… את מיריק שניר אפשר לקרוא גם בלי שום יומרות של לימוד קריאה. ילדים שאוהבים צלילים ומילים חדשות, מוזמנים לגלות אצלה הרבה מאד אוצרות” (יעל דר)
