דפי הנחייה למורים להפעלת תלמידים עם הספר “ההר הירוק”
המצב הרצוי, לכל אחד מהתלמידים ספר אישי, אותו הוא יקבל בסוף יחידת הלימוד הביתה.
הנחייה כללית:
להעניק חווית חיים ייחודית ומרגשת עם הספר והסיפור – חווית קריאה שירצו לחזור עליה בעתיד.
לקרוא עם התלמידים את הספר בהדרגה, חלק, חלק, כמסע של חקר ותגליות. (הדגמה מפורטת בהמשך)
בכל שלב של הקריאה והלימוד, לעורר בתלמידים סקרנות וציפייה לקראת ההמשך.
כל פרק מייצג כשבוע של עבודה בכתה ובבית. התהליך יכול להמשך אף שנת לימודים שלמה.
ההצעות המובאות בהמשך מתאימות לתלמידים בכל כתות בית הספר וגם לבוגרים הלומדים קרוא וכתוב.
כל חלק של הספר, יכול להוות בסיס לעבודות לימודיות שונות, בכתה ובבית, באופן אישי, או בקבוצה.
ניתן לנצל את הסיפור ללימודי: בוטניקה, זואולוגיה, גיאולוגיה, מזג אוויר ומחזור המים ועוד תחומי מדע.
מוצע לקשר אותו: למציאות החיים בהווה, לתולדות המשפחה והעם שלהם.
אפשר לנצל את הסיפור להעשרת השפה ולקרוב הילדים אל אומנות הסיפור ואומנות האיור.
להתמודד עם הדילמה האקולוגית והחברתית הקשה שהסיפור מעלה ולהציע לה פתרונות.
מומלץ לשתף את המשפחות והקהילה בתהליך. להזמין בעלי תפקידים שונים לכתה.
ליזום פרויקט קבוצתי, או אישי בתחום איכות החיים ושמירה על הסביבה.
רעיונות נוספים יבורכו. רצוי לשתף את הילדים בהעלאת הצעות לפעילויות בהשראת הספר.
הצעה מפורטת:
*רצוי שלכל ילד יהיה עותק של הספר לפניו
המורה אומר את שם הספר וכותב על הלוח: ההר הירוק.
המורה נותן לתלמידים מחברת מיוחדת לנושא, כל תלמיד כותב עליה את המילים: ההר הירוק.
כל תלמיד מצייר בדף הראשון של המחברת את הכריכה שהוא מציע לספר ההר הירוק.
כל תלמיד מקבל סימנייה איתה יתקדם בקריאת הספר עם כל הכתה. כותב עליה את פרטיו האישיים.
(ההוראה היא מפורשת לא לקרוא מעבר לסימניה. הספרים נאספים ע”י המורה כל יום בתום הלימוד.)
התלמידים והמורה מתבוננים בכריכה הקדמית.
המורה והתלמידים קוראים בקול את שם הספר: “ההר הירוק”.
המורה לתלמידים: “כל אחד ישער בלבו, על מה הסיפור?” (לא בקול, כדי לא להשפיע על האחרים.)
עבודה אישית: כל תלמיד כותב במחברת את השערתו, על מה הסיפור?
עבודה אישית: כל תלמיד ממציא סיפור קטן שכותרתו: “ההר הירוק”.
עבודה אישית: כל תלמיד מאייר את הסיפור שלו ומכין ממנו ספר.
בכתה: כל תלמיד מספר לכתה את הסיפור שלו.
בכתה: מכינים תערוכה מכל הספרים.
התלמידים והמורה קוראים את שם הסופרת ושם המאייר – מדברים על מקצועות הסופר והמאייר.
התלמידים והמורה מתבוננים במקבץ הצילומים בראשית הספר.
שאלה לתלמידים: האם הצילומים עוזרים לכם לדעת על מה הסיפור?
עבודה אישית: כל אחד בוחר תמונה אחת, וכותב במחברת: מה הוא רואה בתמונה.
עבודה אישית: כל אחד כותב מדוע הוא בחר בתמונה הזאת?
בכתה: תלמידים שרוצים מספרים לכתה מדוע בחר בתמונה מסוימת.
המורה קורא בקול את המובאה מן התנ”ך.
המורה והתלמידים קוראים בקול את המובאה וביחד מנסים להבין, כמו קריאת כתב חידה.
בכתה: על הלוח הם אוספים את המילים החדשות.
עבודה אישית: להעתיק את הקטע מן התנ”ך על דף ולקשט.
שיעורי בית: ללמוד לדקלם את הקטע מן התנ”ך בעל-פה.
שיחה בכתה: על פירוש הטקסט הזה שנכתב לפני אלפי שנים, והאם הוא משמעותי עבורנו?
שיחה בכתה: מנסים לשער מה מרמז לנו הקטע מתוך התנ”ך על הנושא של הסיפור שבהמשך.
המורה מדבר על התנ”ך – מביא ספר תנ”ך לכתה ומסביר לילדים על הספר המיוחד הזה.
כל התלמידים מדקלמים יחד את קטע התנ”ך שלמדו בע”פ.
המורה והילדים מתבוננים בדף בו רואים (בתוך עיגול) צילום של ילד עם שתיל.
המורה שואל: מה הילד עושה? ומה דעתכם על כך?
עבודה אישית: כתבו סיפור על הילד הזה ועל העץ שנטע, בעוד 10, או 30, או 60 שנה.
הזדמנות ללמוד את גיל העץ לפי הטבעות. אחרי ספירת הטבעות, לומדים על התקופה שבה הוא ניטע.
בכתה: התלמידים קוראים את סיפוריהם. המורה תולה אותם בכתה.
שיחה בכתה: מה נותן העץ לאדם? להכין רשימה.
עבודה אישית: כל ילד בוחר דבר אחד מהרשימה, כותב ומאייר אותו על רצועת נייר. תולים הכל בכתה.
חקר משותף ולימוד בכתה: איך השתיל נקלט באדמה והופך לעץ. חוקרים ולומדים על העץ.
המורה והתלמידים מכינים רשימת עצים שהם מכירים, מהסביבה שלהם.
כל תלמיד בוחר עץ מקומי מסוים וחוקר אותו, עוקב אחר השינויים בו במשך השנה.
שיחה בכתה: מה מרמזת תמונת הילד והעץ על תוכן הסיפור.
תלמידים מדקלמים את קטע התנ”ך שלמדו בע”פ.
המורה קורא בקול את שלושת העמודים הראשונים של הסיפור.
המורה שואל: מי מספר את הסיפור הזה? האם הוא ילד או מבוגר?
המורה שואל: למי הוא מספר את הסיפור? (לעודד נחושים שונים. התשובה תתגלה בהמשך הסיפור.)
המורה שואל: שימו לב לשינוי שחל בילד מדף לדף? (הילד גדל: מפעוט, לילד, לנער.)
המורה שואל: היכן נמצא הילד ביחס לעץ בכל תמונה? (לרגלי העץ, על העץ, בצמרת העץ) למה?
בבית: לראיין איש מבוגר ולבקש שיספר, זיכרון אחד מזמן שהיה פעוט, אחד מילדות, אחד מנעורים.
בבית: לראיין מבוגרים בבית על זיכרון ילדות הקשור בעץ.
עבודה אישית: לכתוב את הזיכרונות, לאייר אותם ולספר בכתה.
בכתה: אילו חיות מוזכרות בעמודים הראשונים?
בבית: בררו,אילו חיות היו בסביבה שאתם גרים בה בתקופת הילדות של הסבים שלכם, וכעת אינן?
שיחה בכתה: מדוע החיות האלה נעלמו?
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את שני העמודים הבאים.
עבודה אישית: כתבו את המשפט של סבתא ואת המשפט של סבא וקשטו אותם.
שיחה בכתה: מה סבא וסבתא אמרו לנכד, לפי הבנתכם?
עבודה אישית: איזה פירות גדלים/גדלו ביער בסביבת מגוריך. שאל את הזקנים.
המורה שואל: מדוע בני אדם מקוששים ענפי עץ?
המורה שואל: האם אפשר להפחית את כמות העצים שבני אדם צורכים? איך?
המורה שואל: אם כל יום יש פחות עצים ויותר אנשים שמקוששים, מה תהיה התוצאה?
שיחה בכתה: איך אפשר להשתמש בענפים מבלי להזיק לעץ?
בבית: לראיין – סבא, סבתא, זקנים מהמשפחה, על העצים הזכורים להם מילדותם, ומה כבר לא קיים.
בבית: לשאול את המבוגרים מה גרם לשינויים בסביבה ומה דעתם על כך. לזכור כדי לדווח לכתה.
אפשרות: להזמין כמה מן הסבים והסבתות לכתה להקשיב לסיפוריהם ולשאול אותם שאלות.
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את שני העמודים הנוספים.
שיחה בכתה: לפי הסיפור, מה אוכלים בני המשפחה? להכין רשימה על הלוח.
שיחה בכתה: האם טוב למשפחה? האם יש להם מה שהם צריכים?
בבית: לכתוב שמות הירקות שאוהבים לאכול בבית. מהיכן הם מגיעים?
בבית: לראיין אנשים זקנים על ירקות שאכלו בילדותם. מהיכן הם הגיעו?
שיחה בכתה: בעקבות רשימות הירקות של היום ופעם ומקורותיהם. מה השתנה? האם השינוי טוב?
הכנת גינה על יד הכתה: איך מכינים גינה? להתחיל בהכנות. להתייחס לכך כלמידה רבת ערך לחיים.
התלמידים והמורה עושים ניסיונות בהנבטה.
הזדמנות ללמוד גם על פרות ותרנגולות.
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את שני העמודים הנוספים.
עבודה אישית: תאר בכתב את המחשבות של אמא, או של אבא. שיחה בכתה.
המורה אומר: “זיכרו את העיניים הבוערות של אמא והעיניים של הכבויות של אבא. זה רמז להמשך.”
עבודה אישית: “מה כל אחד מכם מציע לאב, לאם, למשפחה, לעשות עכשיו?” (לתת זמן לחשוב.)
שיחה בכתה: על ההצעות שהתלמידים הציעו.
בבית: להכין רשימה, מי מבני המשפחה שלי עובד ובאיזה עבודות? כולל עבודות בבית ובחצר.
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את שני העמודים הנוספים.
עבודה בזוגות: נסו להבין ולכתוב: מה אבא מתכוון לעשות? למה אמא בוכה? מה הילד מרגיש?
שיחה בכתה: זיכרו את המבטים הקודרים של סבא וסבתא. נסו לגלות בהמשך למה זה מתקשר.
עבודה אישית: הכינו רשימה של שימושים של במצ’טה. העזרו במבוגרים.
שיחה בכתה: המצ’טה כלי שאפשר להשתמש בו לטוב ולרע, זה תלוי באדם האוחז בה.
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את העמוד הנוסף.
המורה שואל: מי שרף את ההר? למה הוא שרף את ההר? מי נפגע מן השרפה? (צמחים, חיות…)
התלמידים מביעים דעתם על המעשה של אבא.
למורה והתלמידים זו הזדמנות ללמוד על האש. מדעית. היסטורית.
ניסיונות עם אש – מה נשרף ומה לא.
שיחה: על נזקי העשן של השרפות.
המורה שואל: איזה צבעים היו להר עד כה? (ירוק, אדום)
המורה שואל: האם היה לנו כבר משהו אדום בסיפור קודם? (העיניים של אמא.)
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול דף אחד נוסף.
המורה שואל: למה ההר שחור? למה אבא שחור? למה הלילה חשוך כל כך?
המורה שואל: כמה צבעים היו להר עד כה? (ירוק, אדום, שחור)
המורה שואל: למה אבא שרף את ההר? מה הייתם אומרים לו על כך?
המורה מזכיר לתלמידים את העיניים הכבויות של אבא. מפנה תשומת לבם – שככה מכינים את הקורא.
אפשרות: לצאת החוצה, להתבונן בעצים שרופים, כרותים, לספר את הסיפור של עץ אחד כזה.
אפשרות: ללמוד על השרף של העץ. כמו דם, כמו דמעות.
הזדמנות ללמוד את כל החיות שנמצאות סביב העץ.
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את שני העמודים הנוספים.
עבודה אישית: כתוב מה הילד חשב והרגיש כשעלה על ההר לאחר השריפה.
המורה שואל: מה היה ביד של הילד ביום הראשון, ומה ביום השני? (מצ’טה ומעדר)
המורה שואל: אם הילד עובד עם אבא שלו, הוא לא הולך לבית ספר, איך זה ישפיע על חייו?
המורה והתלמידים עושים רשימת גידולי שדה מוכרים להם על הלוח. לומדים עליהם.
המורה והתלמידים מתקדמים בעבודות הגינה ולומדים על כך עוד.
המורה יכול לנצל את לימודי הגינה והחקלאות ללימוד ותרגול חי בחשבון.
שיחה: מה דעת התלמידים על המעשה של שריפת העצים, או כריתת העצים וגידול שדות במקומם.
בבית: מסתכלים מסביב על ההרים ויחד עם המבוגרים עושים רשימה של השדות שרואים.
בבית: מתבוננים בסביבה הנראית מן הבית, האם על ההרים יש יותר שטחי עצים או יותר שטחי שדות?
בבית: שואלים את הזקנים, איך זה היה בילדותם. יותר עצים או יותר שדות?
שיחה: על הפתרונות האפשריים, מלבד מה שאבא עשה? יכול היה למשל לשתול מתחת לעצים.
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את שני העמודים הנוספים.
המורה והתלמידים מונים על הלוח כמה דורות היו עד כה בסיפור. דור הולך ודור בא.
המורה שואל: האם גיליתם כבר למי מספר אבא את הסיפור? (לתאומים שלו)
המורה שואל: כתוב בסוף החלק שקראנו היום: “ואז ארע הדבר.” מה לדעתכם יקרה עכשיו?
בבית: מכינים בעזרת ההורים הסבים וקרובי משפחה – עץ משפחה. או ממלאים דף שהכין המורה.
הזדמנות לקרוא בתנ”ך את סיפור גן העדן – על האיש והאישה הראשונים.
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את שני העמודים הנוספים.
המורה והתלמידים, מדברים על גשמים, על סופות על הוריקנים.
המורה מספר לילדים על הסופה מיטץ’ שהייתה מעל הונדורס שלושה ימים. (עוד לא מספר על התוצאות)
המורה שואל: כמה צבעים היו כבר להר? (ירוק, אדום, שחור, צבעוני, אפור)
המורה מזכיר לתלמידים את המבט האפור הקודר של סבתא וסבא – והם מגלים את הקשר להר האפור.
הזדמנות ללמוד על הגשם, על העונות, על מחזור המים בטבע, על קו פרשת המים, נחלים, נהרות, ים.
עבודה אישית: לכתוב על התלאות שעבר הזוג הצעיר בדרך לבית היולדות. ועל המחשבות שלהם.
המורה שואל: מדוע הם לא יכלו לחזור הביתה מיד לאחר הלידה?
הזדמנות ללמוד על הריון, צירים, לידה.
בבית: כמה אחים יש לכם? כמה אחים לאבא? לאמא? לסבתא? לסבא?
הזדמנות לקרוא בתנ”ך, את סיפור המבול.
המורה שואל: למה ההר היה חום? מה קרה לשדות?
אפשרות ליזום ניסיונות בחוץ של שפיכת מים על אדמה מכוסת ירק, מול אדמה חשופה.
המורה שואל: מה האסון שארע להם?
המורה שואל: בכמה צבעים היה ההר? (ירוק, אדום, שחור, צבעוני, אפור, חום.)
שיחה בכתה: מה הבין הילד שלא הבין בילדותו?
שיחה בכתה: מה הבטיחו ההורים לילדיהם התינוקות? האם אתם מבינים?
המורה מפנה תשומת לב התלמידים לכך שהורי המספר מתו כשתאומיו נולדו? חיים ומוות.
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את הדף הבא.
המורה שואל: מה הצבע הבא שיהיה להר?
המורה שואל: איך אפשר לדאוג שההר יישאר ירוק לעולם?
המורה אומר: אתם הדור שיהיה אחראי לכך, מה אתם יכולים לעשות? כל אחד מכם וכולכם יחד.
שיחה: הזדמנות להבין שההשכלה יכולה להביא פרנסה שאינה פוגעת בטבע.
המורה שואל: אילו האב היה יודע את תוצאות מעשיו, האם היה עושה אותם?
הזדמנות ללמוד על תפקיד העצים בשמירת אדמת ההר, שלא תסחף.
המורה והתלמידים חושבים ומציעים איך הם יכולים לעזור בשתילת מורדות ההרים החשופים.
תלמידים קוראים בקול את הסיפור מן ההתחלה.
המורה קורא בקול את שלושת העמודים האחרונים.
המורה והתלמידים עורכים השוואה בין שלושת הדפים האחרונים לשלושת הדפים הראשונים.
המורה שואל: כמה דורות מוזכרים בסיפור? מונים אותם. (שישה דורות)
שיחה: האם לסיפור יכול להיות כוח לשנות את המציאות?
הזדמנות לדבר על כך שיש מסורות ומנהגים אופייניים לכל עם.
עבודה אישית: כל תלמיד בוחר עם וחוקר את המנהגים המיוחדים לו.
בכתה: התלמידים מספרים לכתה על תוצאות מחקריהם.
שיחה: על מנהגי העמים המיוחדים שנכחדים כמו הטבע. זה טוב? או רע?
תהליך כמו בהתחלה – עם מקבץ הצילומים הראשון (ראה שם)
המורה והילדים משווים בין שני מקבצי הצילומים בהתחלה ובסוף.
המורה והתלמידים קוראים את גב הספר.
המורה והתלמידים לומדים על הסופרת ועל המאייר.
שיחה: חושבים יחד על מיזם לטובת, הסביבה, החברה, הטבע. מתכננים אותו.
המורה והתלמידים חוזרים על הפסוקים שלמדו בע”פ – ומקשיבים להם שוב בעקבות הסיפור.
לומדים את הפסוק מן התנ”ך: “כי האדם עץ השדה” – חושבים יחד על משמעותו. כותבים ומקשטים.
כל ילד מקבל את הספר שלו – יחד חושבים איך ישתמשו בספר ללמד את בני משפחתם מה שהם למדו.
אפשרות: להכין הצגה מן הסיפור כדי להפיץ את המסר.
אפשרות: להכין תערוכה מכל מה שהכינו ויצרו בתהליך הלימוד. להזמין את המשפחות.
שיחה: אנחנו דור חדש. הדור הבא שהאחריות עליו.
שיחה: איך אני יכול להשפיע במעשי היום, על גורלי, על הטבע, על החברה, על העולם?
שיחה: איך חשיבות הקריאה מתקשרת למסר של הספר “ההר הירוק”?
