הנמענים של ספרות הילדים
מאמר שהוזמן ופורסם עבור Ynet
ערוץ ההורים של ynet גאה לארח את סופרת הילדים האהובה מיריק שניר (“יש לי שיר”,
“מרים והים”) שתפרסם כאן סדרת מאמרים מיוחדת.
בכל מאמר מגישה שניר “דברים שליקטתי והבשילו בי באינספור טעיות
בדרך”.
מתווכי ספרות ילדים
בגיל הרך מתקיים מצב יחודי, אשר איננו חוזר בשום גיל אחר.
צרכן התרבות החדש והנלהב, עדייו לא רכש את מיומנות הקריאה והוא תלוי לחלוטין במבוגרים לסיפוק צרכיו בתחום הספרות.
תאמרו; אמנם הוא איננו קורא לבד, אך יכול גם יכול לקלוט ספרות מול מסך הטלויזיה, מהוידאו, הטייפ, המחשב וגם באולמות ההצגות המופעים והסרטים.
אכן, בעולם המתוקשר שלנו סופג הפעוט חלק מהמנה הספרותית שלו, לא על ברכי מבוגר ואפילו ללא כל סיוע, בשרות עצמי. אך עדיין; הכותבים, העורכים, המאיירים, המביימים, המנפישים, המציגים והבוחרים עבורו את החומר, רובם ככולם עברו מזמןאת גיל הילדות… תמים מאד יהיה להתעלם מכך, שעל פי רוב הם פועלים משיקולי כלכלה או רייטינג ולאו דווקא מדחף ספרותי אמנותי חינוכי טהור.
נשאל את עצמנו במלוא הרצינות והאחריות; האם המבוגרים מוכשרים למלא כראוי את תפקיד המתווך בין הפעוט לספרות?
מאין באים המבוגרים
ילדה אחת שאמרה: “מאיפה באים הילדים אני כבר יודעת, אבל מאיפה באים המבוגרים?”
על פי רוב אנו מסתפקים בלצחוק מאמירות ילדים ולצטט אותן בהנאה והתמוגגות בפני מכרים, ולא פעם בנוכחות יוצרן הפעוט. בכך אנו חוטאים מאד לילד שלא ניסה כלל לבדר אותנו, אלא להגיד לנו מה הוא חושב או מרגיש, או מתעניין מאד לדעת. הצחוק שלנו מותיר אותו נבוך, ללא תשובה ואף פגוע. אם נקשיב לו ברגישות הראויה, נמצא שהאמירות הן אשנבים קטנים שהילד פותח לנו אל עולמו.
מה ניתן להסיק מהאמירה שציטטתי מפי אותה ילדה? מדבריה משתמע שהיא עדין לא תופשת שמבוגרים היו פעם ילדים כמוה ולחילופין לא מסוגלת לתאר לעצמה, שהיא וחבריה יהיו פעם מבוגרים כמוהם.
עלינו לשאול את עצמנו איך זה שהיא איננה מבינה דבר לכאורה כה פשוט, בו בזמן שהיא בודאי כבר יודעת שחתלתול יהיה לחתול ושעגלה תהיה לפרה.
כאשר משווה הילדה הקטנה בין מבוגר לפעוט היא מזהה שני יצורים שונים בתכלית. במה? כמעט בכל דבר; בהתנהגות, בדיבור, בחשיבה, בדרך הבעת הרגשות, בעיסוקים, ביחס לסביבה, בסדרי העדיפויות, ועוד ועוד.
המרחק בין ילדים ומבוגרים הוא בשיאו דוקא בגיל בו קיימת תלות מוחלטת של הקטנים בגדולים – כמגישי ספרות למשל.
אילו נתבקשנו לנסח שאלה שתבטא את התהיות והתסכולים שלנו, כפי שעשתה אותה ילדה, סביר להניח שהיינו אומרים; מאיפה באים המבוגרים אנחנו כבר יודעים, אבל מאיפה באים הילדים? גם לנו קשה מאוד להבין את הראש שלהם.
פעוטים מעולם הטבע, מבוגרים מעולם התרבות
ובאמת, מאיפה הם באים? ומאיפה אנחנו?
אני נוטה להשיב: הפעוטים – מעולם הטבע והמבוגרים – מעולם התרבות.
בכל הזמנים והמקומות, תינוק שמגיח לעולם, הוא יציר טבע בלבד, הוא לא מביא עמו אף סממן של תרבות, אך התרבות, אליה הוא נולד, מתפתחת ומשתנה כל הזמן. בדורות האחרונים היא “מתקדמת” בקצב מואץ המרחיק אותה עוד ועוד מן הטבע. בד בבד הולך וגדל המרחק בין הורים לבין התינוקות שנולדים להם.
שפת ילדים ושפת מבוגרים
המבוגר והילד משתמשים באותן המילים, אך מדברים בשפות שונות.
שפת הילד היא אישית. הוא משתמש בנסיון חיים שצבר ובאסוציאציות פרטיות, זוהי שפה סוביקטיבית.
שפת המבוגר היא מילונית, שפה אוביקטיבית. הקשיבו לשיחה ביניהם.
ילד: “איך יוצאים הילדים?”
מבוגר: “קודם הראש אחר כך הרגלים.”
ילד: (נבהל) “ואיך מחברים אותם אחר כך ביחד?”
בדוגמא זו, המבוגר לא בירר את כוונת שאלת הילד והשיב על שאלתו כפי שהיא משתמעת בשפתו. הילד לא הבין את תשובת המבוגר והגיב עליה כפי שהיא משתמעת בשפתו. התוצאה היא דו שיח בשתי שפות, נתק בתקשורת, בלבול ותסכול משני הצדדים.
ספרות הילדים כמתווכת בין העולמות
פה נכנסת לתמונה ספרות הילדים האמנותית האיכותית. זו הנמצאת בנקודות המפגש בין שני העולמות ובאה לסייע לגדולים לא פחות מאשר לקטנים. כשם שהילד זקוק לסיפור הילדים, כדי להתמודד טוב יותר עם המציאות של ילד בעולמנו, כך זקוק לה המבוגר, כדי למלא טוב יותר את תפקידו כמלווה שלו מילדות אל בגרות. הספרות בגיל הרך, יכולה לשפר את התקשורת בין קטנים וגדולים. היא מתחברת אל הילד החבוי בכל מבוגר וכך עוזרת לו להכנס לראש של הילד. היא תורמת להפחתת העימות בין בין טבע לתרבות, בין ילדים למבוגרים וליתר הרמוניה באדם ובעולם.
כתיבת ספרות ילדים
יש רבים הסבורים שאין קל מהכתיבה לגיל הרך. אך יוצרים דגולים שעסקו בה (כביאליק, לאה גולדברג, קדיה, מרים ילן שטקליס) סברו אחרת. לדעתם זוהי הכתיבה האתגרית ביותר עבור סופר, באשר הוא נדרש לספק צרכיהם של שני נמענים שונים כל כך זה מזה בעת ובעונה אחת. לשמור על קשב וענין של ילד פעוט עתיר אנרגיה וסקרנות והורה חרד ומתוסכל, בו בזמן. להגיד באוצר מילים ומושגים מוגבל אמירה משמעותית ומרתקת, בתוכנה ובצורתה, עבור שניהם.
ספרות ילדים אומנותית ראויה, עוזרת לילדים ומבוגרים להבין טוב יותר זה את זה. מנסה להשיב לילדים על השאלה; מאיפה באים המבוגרים, ולמבוגרים על תהייתם; מאיפה באים הילדים?