מיריק שניר

לחשוב מחוץ – לרצועה

לחשוב מחוץ – לרצועה

 

הצעה לפתרון הומאני לבעיית עזה,

עם השלכות חיוביות בתחומים רבים.

זה הרגע לחשוב מחוץ לקופסה, מחוץ לרצועה.

גוף ההצעה שלי ויתרונותיה:

בתמיכת מדינות שפויות וידידותיות, תציע ישראל לתושבי רצועת עזה שאינם קשורים לטרור להתפנות לכיוון שטח סגור ומוגן בתחום ישראל. כמובן תעשה בדיקה לוודא מי הנכנסים.

בשלב היציאה מהרצועה תגן ישראל על היוצאים מאש החמאס, גם בעזרת כיפת ברזל, ממש כפי שאותה נציגת או”ם דרשה…

היציאה תתועד על ידי כתבים ישראלים וזרים ויופץ בעולם כל מידע אודות ירי של החמאס לעברם, או כל התנכלות אחרת.

בחסות ובהשתתפות בין לאומית יוכנו בישראל עבור תושבי עזה, מחנות מסודרים לשהות של כמה שבועות. אזרחים ומתנדבי חו”ל יהודים וערבים ייקחו חלק בטיפול בהם.

מהלך זה יבטיח טיפול מהיר ויעיל במאות אלפי הפליטים שנותרו ללא קורת גג. פצועי עזה יוכלו לקבל טיפול רפואי מידי בבתי החולים של ישראל, ובבית חולים שדה שכבר נבנה לשם כך.

פינוי הרצועה מאזרחים חפים מפשע תאפשר לצה”ל לפעול ביתר אגרסיביות ואפקטיביות לטיהור ופירוז הרצועה ועם הרבה פחות קורבנות משני הצדדים.

במקביל, מצריים תפעל ביתר שאת, בסיוע ישראל וארה”ב, למיגור כיסי הטרור בסיני.

לנו הישראלים תהיה זו הזדמנות לפגוש פנים אל פנים את תושבי הרצועה, ילדים, נשים, גברים, שהורעלו במשך שנים במידע כוזב ושנאה יוקדת – ולשנות יחסם כלפינו. ואפילו לעשות עימם עבודה חינוכית שתציג להם את אופציית השלום.

גם לרבים מתוכנו זו תהיה הזדמנות לשנות את היחס אליהם.

עם סיום הטיפול המאסיבי בחמאס ובחימוש שלהם, יוחזרו תושבי הרצועה.

אלה שלא יהיו להם בתים ישוכנו ברצועה במחנות זמניים, עד לבניית בתיהם.

עזה תשוקם בתנופה רבה ובשיתוף פעולה בין לאומי.

לא יהיה עוד חשש שכספים שמיועדים לשיקום האוכלוסייה, ילכו לשגשוג הטרור והטרוריסטים.

זו תהיה דוגמא לכל העולם, לפתרון בעיות טרור קשות מסוג זה, שמאיימות להמיט אסון על חברות ותרבויות שלמות.

תתברר מעל לכל ספק עמדתה ההומנית של ישראל.

מהררי הריסות הבתים אפשר יהיה לבנות פארקים כדוגמת פארק שרון, שעשויים להיות חלק מפיתוח הרצועה עבור תושביה ולמען הפיכתה לפנינת תיירות.

תנופת השיקום והבנייה בעזה תביא פרנסה בכבוד לתושבי עזה רבים, שישובו לבתיהם לאחר מיגור הטרור ולמי שיצפו לבניית וכאמור, רבים גם יוכלו לחזור ולהיקלט בשוק העבודה הישראלי.

בעזרת ישראל ומדינות נוספות אפשר יהיה לקדם בפיתוח תעשייה מקומית ברצועת עזה.

גם כלכלית – ישראל תרוויח מן השינוי הזה.

הערבים ברחבי ישראל ובגדה המזרחית יתרשמו ויש סיכוי רב שיתמכו במהלך ויחזו במעשיה של ישראל לטובת בני עמם.

הפעולות הללו יקרבו בין אזרחי ישראל היהודים והערבים שיוכלו לפעול בשיתוף פעולה.

מעמדה של ישראל בעולם והיחס אליה ישתנה.

ממילא ברור שגם נמל ייפתח ושדה תעופה כאשר הרצועה תהיה תחת שלטון לא טרוריסטי, שדואג לתושביו.

יישמרו כמה מנהרות ושאר עדויות – להראות לאוכלוסייה המקומית ולתיירים מה היה בעבר, כחלק מן החינוך לשלום, וכדי למנוע זאת בעתיד.

מהלך כזה גם עשוי להנמיך את להבות ההתלהמות וההקצנה הפוגעות בחברה ובעם שלנו.

פעילי שלום מכל העולם, שבאופן מסורתי נוטים נגד ישראל, יוזמנו לקחת חלק בתוכנית ולפעול למען אזרחי עזה, שאינם פעילי טרור.

לאחר הטיפול הבלתי מתפשר בחמאס ובשאר אירגוני הטרור ברצועה, ובתמורה לתמיכה העולמית, יתחייבו אנשי הרצועה ומנהיגיהם שלא להתחמש.

אפשר להציע הסכמים להגנה על הרצועה הבלתי מחומשת, עם מצריים, ישראל וארה”ב.

יתהדקו הקשרים בין ישראל ומצריים ושאר מדינות ערב המתונות. תומכי השלום וההמונים המוסלמים המשולהבים מהתעלומה המטעה של החמאס יגלו את פניה האמתיים של ישראל.

זוהי שעת כושר ושעת רצון להפתיע את העולם בתוכנית שממגרת את הטרור שמאיים עתה על כל העולם, ומטפלת בו-זמנית בבעיות רבות שנראות כעת בלתי פתורות ומציעה תקווה לתושבי האזור ואולי אף דוגמא לעולם כולו.

ברור לי לחלוטין שיש בעיות רבות שהצעה זו מעלה ולא התייחסתי אליהן, עם זאת אני מקווה שיש בה משהו שראוי להישקל ברצינות.

וגם אם נציע תכנית כזאת והיא תידחה, כבר הישגנו הרבה.

מיריק שניר – חונכת וסופרת ילדים