עֵץ הָעֶצֶב – מִירִיק שְׂנִיר
הָעֶצֶב
עַל אָדָם
שֶׁמֵּת –
מָשׁוּל לְעֵץ.
עֵת
נִפְתַּחַת אֲדָמָה
לִקְבֹּר אוֹתוֹ,
בְּלִבֵּנוּ
בּוֹר נִפְעָר
וּשְׁתִיל
עֵץ הָעֶצֶב
נִטָּע בּוֹ.
דְּמָעוֹת חַמּוֹת
מְחַלְחְלוֹת
אֵלָיו
מַשְׁקוֹת
מַרְווֹת
וּלְאַט
לְאַט
שְׁתִיל
עֵץ הָעֶצֶב
נִקְלָט.
שֳׁרָשָׁיו
דַּקִּים
עֲצוּבִים
אֲרֻכִּים
מַעֲמִיקִים
בָּנוּ
שָׁנָה
אַחַר
שָׁנָה.
אהֲבָה
גַּעְגּוּעִים
וּכְאֵב
הֵם
שֶׁמֶשׁ
אֲוִיר
וְרוּחַ
לָעֵץ שֶׁבַּלֵּב.
מִכּוֹחָם
הוּא מֵנֵץ
וּמְלַבְלֵב
וּמִבְּלִי שֶׁרָצִינוּ
פִּתְאֹם
פּוֹרֵחַ.
וְיוֹם אֶחָד
מִתְפַּלְּאִים
לִרְאוֹת
שֶׁעֵץ הָעֶצֶב
הִבְשִׁיל
פֵּרוֹת
הֵפִיחַ רוּחַ
וְהֵעִיר
צִפּוֹר
שִׁיר.
אַךְ אִם
לֹא נִקְלַט
עֵץ הָעֶצֶב
בְּאַדְמָתוֹ,
אֲנַחְנוּ
נוֹבְלִים
אִתּוֹ.