“סוף כל סוף הבשיל בגן הגזר שזרענו, הזדרזנו עם ארגז ואיזה שיר זימרנו? כמובן ‘משוך בגזר’ ומאדמה, הגזרים יצאו חיש קל, לא כמו בשיר, אז מה?” ילדי הגן מבקשים להכין בעצמם “בלי עזר” עוגת גזר. איך הגננת תגיב? ברור לה ולנו שזה כישלון ידוע מראש, ושיהיה לכלוך ובזבוז של זמן וחומרים. האם זה באמת בזבוז? “אמרה הגננת ‘יפה’ וחייכה, אני מאחלת לכם הצלחה!” בשיתוף פעולה נהדר, ולא מעט לכלוך… העוגה עלתה יפה, ורק כשהילדים החלו לאכול אותה, הם גילו מה שכחו לשים… “מה טוב שנשאר בגינה מעט גזר, אפינו עוגה חדשה ללא עזר, אבל טעמה של עוגה ראשונה, בפה ישאר לנו מאה שנה.”

איורים
שירז פומן מאיירת פה בכישרון רב את ספרה הראשון, הנראה כקלאסיקה, ומשוחח ביחד עם הסיפור עם “סבא אליעזר” של לוין קיפניס. שירז פומן היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ב”בצלאל” וזוכת פרס “שטרן” על השגים גבוהים בתחום האיור.

הסיפור של הסיפור
כך כתוב על גב הספר: זִכְרוֹן יַלְדוּת שֶׁלִּי מִן הַגַּן, שֶׁסִּפַּרְתִּי אֵין סְפוֹר פְּעָמִים לִילָדַי, לַחֲנִיכַי וְלִנְכָדַי, נֶאֱפָה לְבַסּוֹף וְהָיָה לְסֵפֶר – עוּגַת גֶּזֶר. אַתֶּם מֻזְמָנִים לִטְעֹם מִן הָעוּגָה הַזֹּאת לְתֵאָבוֹן וְלַהֲנָאָה. בְּאַהֲבָה, מִירִיק שְׂנִיר

נושאים מתאימים
גן ירק, אוכל, עצמאות, שיתוף פעולה, הכנת עוגה.

פעילויות אפשריות
הכנת עוגת גזר. הצגת הסיפור + סיפור סבא אליעזר – השיר.

למחשבה…
למה ילדים רוצים ומתעקשים לאכול בעצמם? כי העצמאות מעצימה אותם. כמובן, חשוב מה הילד יאכל, אך לא פחות חשוב איך הוא יאכל, כי זה יקבע מה הוא ירגיש ביחס לעצמו בתהליך הארוחה ואחריו. מצליח או לא. בעל ערך או לא. הגננת כנראה שאלה את עצמה: ממה הילדים יהיו מתוסכלים יותר, מנסיון שלא הצליח לגמרי, או מאי הענות שלי לבקשתם לפעול בעצמאות?

מובאות
ילד: “אני לא אוהב גזר מת, אני אוהב גזר חי!” ילד: “אני רוצה גזר חי וקיים.” ילדה: “נכון שסבא אליגזר אליעזר זרק בגינה גזר?” נהר מצליח להסיע עגלה: “לא ידעתי שאני כל כך יודע!”