סתם וילון – כריכה קשה

42.00 33.60

על העימות בין דמיון ומציאות, בין ילדים ומבוגרים.

במלאי

ילדה מספרת על חוויה יפה וקשה שקרתה לה בעבר: “על החלון שבסלון תלו וילון. עם קישוט כחלחל, עם קישוט תכלכל, עם קישוט סגלגל, יופי של וילון.” איתני הטבע משפיעים על מראה הוילון והילדה המוקסמת מפליגה בדמיונות. “הרוח העיף הגשם הגיף. מן הוילון עשיתי צעיף. עם קישוט תכלכל…” השמש והירח מצטרפים לחגיגת הדמיון והילדה כבר רוקדת בשמלה נפלאה: “שמש עלה ירח נגלה, מן הוילון עשיתי שמלה. עם קישוט תכלכל…” מראות וקולות מצטרפים לעלילה של הילדה ההוזה בהקיץ בזכות הוילון החדש:”כתר רימון, צליל פעמון. מן הוילון עשיתי ארמון. עם קישוט תכלכל…” פתאום צעקה מקיצה אותה מן הדמיונות: “הי! ילדה! פתאום שמעתי. צאי מן הוילון! נבהלתי.” הסבתא שרואה את בהלתה אמנם מנסה להרגיעה: “לא נורא! אין דבר! אבל בינתיים הכל כבר עבר. הצעיף, השמלה, הארמון, ונשאר רק וילון. סתם וילון.”

איורים
אליאור שניר. איור של העולם מנקודת ראותה של הילדה המדמיינת.

הסיפור של הסיפור
לכל אחד זכרונות ילדות המחברים בצורה בלתי נשכחת ולעיתים טראומטית, מציאות ודמיון. היה חשוב לי לכתוב סיפור שיעלה זאת בפני הילדים והמבוגרים כאחד. המבוגרים ילמדו מן הסיפור מה עובר ילד בסיטואציה כזאת. הילדים ירגישו שמישהו יודע מה הם עוברים.

נושאים מתאימים
דמיון ומציאות. בית. התנהגות. אסור ומותר.

פעילויות אפשריות
לאייר את הסיפור. לספר על חוויה של התנגשות בין מציאות לדמיון, בין ילדים למבוגרים. לדבר על חלומות וחלומות בהקיץ. לשוחח על החוויה היפה והקשה של אותה ילדה.

למחשבה…
על מה אנחנו אומרים לילדים: אין דבר, זה שום דבר, לא נורא, זה יעבור. איך אנחנו מרגיעים ילדים? האם אנחנו מבינים מה הם באמת עוברים ואיך זה משפיע עליהם לטווח קרוב ורחוק. למה ואיך הפך הוילון המקסים ומעורר ההשראה, לסתם וילון. על מה חשוב להגן יותר על הוילון או על הדמיון? איך הזיכרון הזה ישפיע על הילד בתקופת ההורות שלו?

מובאות
“חנוך לנער על פי דרכו” מפי ילדים: “אני לא רוצה משקפיים בלי חלונות!” “אני רוצה כסא עם כתפיות.” הילדים התחבאו. כשנכנסה הגננת על מנת לחפש אותם, הוציא עידו את הראש וצעק לה: אין פה אף אחד!”

מן הביקורות
“לספרייה הקטנה שלי יש תפיסה מוצלחת מאד שטוענת שסיפורים טובי ם, המתנגנים היטב ומועברים נכון, יחד עם ציורים נדיבים והרבה הומור, הם סיפורים שיכולים להפוך את חיקוי הקטנטנים לקריאה של ממש” “את מיריק שניר אפשר לקרוא גם בלי שום יומרות של לימוד קריאה. ילדים שאוהבים צלילים ומילים חדשות, מוזמנים לגלות אצלה הרבה מאד אוצרות” (יעל דר)

מידות 19 × 19 × 1 cm
מספר עמודים

24

נמענים

פעוטות. ילדי גן. רוכשי קריאה. הורים. סבים. מחנכים.

פרסום ראשון

הקיבוץ המאוחד, 1999

במלאי