“אלוהים ברא את הזברה פשוט ערומה, הביט בה ושאל: את מרוצה זברה, מה?” הזברה אינה מרוצה: “קר לי, היא השיבה ואני מתביישת, תלביש אותי מיד, אני מאד מבקשת” האל מציע לה בגד אחר בגד, אך לה סיבות משלה לסירוב ללבוש אותם. לאלוהים היא קוראת בשמותיו הרבים: “כל יכול” “אל מלא רחמים” “ריבונו של עולם” ועוד ועוד. השיחה בין הזברה לאל מטובלת בשפע מובאות מן המקורות: “אם אין אני לי, מי…” “על זה אתה מסוגל להגיד כי טוב?” “זה הגיל חביבה, אני בא בימים” בסופו של דבר מקבלת הזברה בשמחה את הבגד המרופט, יד שניה שהוא מציע לה: “תודה אב יקר, הבגד מקסים! תראו מה קיבלתי, כתונת פסים!”
איורים
כרמית גלעדי פולארד איורים מצודדי עין מבית היוצר של מאיירת נפלאה.
הסיפור של הסיפור
כרמית הגיעה עם ציורים מוכנים, יפיפיים ועם רעיון ראשוני, השאר התפתח משם.
נושאים מתאימים
חיות, מקורות – תנך (סיפור יוסף), הומור, לבוש, פורים.
פעילויות אפשריות
קריאה בתפקידים. הצגה, לחשוב או לכתוב על מלבושים נוספים ומדוע לא רצתה אותם. שיחה על התהליך הפנימי שהזברה עברה. איסוף כל המובאות מן המקורות. איסוף כל השמות של האל והוספת אחרים. לחבר לסיפורי יוסף.
למחשבה…
ספרים רבים עוסקים במסר המוכר, שבשפת הילדים אנחנו מנסחים אותו בפשטות רבה: “מה שיוצא, אני מרוצה”. הזברה מטפסת למדרגה גבוהה יותר, היא לומדת להעריך ולאהוב: את עצמה, את מה שקבלה ואת מי שנתן לה.
מובאות
“אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אי מתי?” מפי ילדים: “היום שיחקתי עם אלוהים, אני זרקתי לו כדור למעלה, והוא זרק לי בחזרה” עוד מפי ילדים: אליאור ונהר הקטנים יושבים בשרוטים. היא על האסלה והוא על הסיר: אליאור נאנחת: “חירבונו של עולם”.
