איורים
אבנר גלילי. איור צבעוני וברור הממחיש כל מילה בסיפור ומעודד ילדים לספר אותו גם אם אינם יודעים עדיין לקרוא.
הסיפור של הסיפור
אחיעד בתי הבכורה, התקשתה במילים ארוכות ויחד עם המצאנו את הסיפור הזה. בגיל שמונה איירה אותו אחיעד, שלימים נהייתה אחת המאיירות שלי, בגירסת בית עבור אחיה. (הגירסה שמורה בבית
נושאים מתאימים
משפחה. רכישת מיומנויות השפה: דיבור, קריאה, כתיבה.
פעילויות אפשריות
קריאה לילד. קריאה בתפקידים. רכישת מיומנות הקריאה. כתיבה של סיפור כדוגמת ילדה אחת אמרה, עם עוד מילה ארוכה. המחזה של הסיפור. שיחה על מילים קשות שהילדים התנסו בהן בדיבור, בקריאה ובכתיבה. לימוד שפה שניה. התייחסות למובאות. (ראה למטה)
למחשבה…
האם אנחנו לא לוחצים על ילדים ללמוד שפה מהר? האם יש לנו סבלנות לתהליך? המבוגרים בסיפור: לא צוחקים עליה, לא מחקים אותה ולא מתקנים אותה (אל תגידי ככה!) אלא אומרים את המילה “טרקטור” שוב ושוב והילדה לאט, לאט לומדת. תסכול וקושי במידה הנכונה, לא משתקים, אלא מניעים תהליך. כל בן משפחה שמצטרף, מהווה עוד לחץ על הילדה, אבל גם עוד עידוד. ככל שהילדה אומרת את המילה נכון יותר, עוד בני משפחה מבינים אותה. סוף הסיפור אומר שכל סיום הוא התחלה של תהליך חדש.
מובאות
מטפלת: “ילדים, תגידו; לי – מו – נ – דה.” ילד: “אבל אנחנו לא יכולים להגיד כמו את, יש לנו פה קטן.” מיכל התקשתה להגיד את שמה; מיכל. “תגידי מי – כל!” מיכל חושבת רגע “טוב, אז אני אגיד בית.”
מן הביקורות
“הומור דק שבדקים ומלא חיבה לילד…ספרון חמוד להפליא” (דבר) “סיפור פשוט, פשוט וחמוד, חמוד…” (ידיעות אחרונות) “נסה וראה שהקטנים יצחקו מהסיפור וייצרו עוד כמוהו” (מרים רות)
