לכל ילד – לכל ילדה, יש שם
אנשים מבקשים לדעת על משמעות השמות הלא שגרתיים של ילדיי. על-פי-רוב אני מתחמקת, אין לי לכך תשובה קצרה … הפעם מנסה להשיב. (גם אותי מסקרן מה ייכתב לי). הבחירה להעניק שמות ייחודיים, קשורה כנראה לרצון לשדר לפרי בטני: לא היה ולא יהיה עוד אדם כמוך. כידוע, לא פעם אנו בוחרים שם מסוים, או נמנעים ממנו – כיוון שהיכרנו אדם הנושא אותו שם. רציתי לתת לילדיי שמות שלא נלווה אליהם אפיון מוקדם הקשור לאדם מסוים – שהם יהיו אלה שימלאו את אותו השם במשמעות. מניחה שהיצר שלי ליצור בשפה אף הוא בא לידי ביטוי בבחירת השמות. בנוסף, היה לי חשוב שיהיו אלה שמות המחוברים לעברית על רבדיה השונים, (ראו כמה יצירתיים ומגוונים השמות ברשימות שבתנ”ך – בפרקים שעליהם בדרך כלל מדלגים בבית ספר). השתדלתי גם שיהיה בכל שם מסר לדבוק בו, אשר יתאים ככל האפשר לאותו/לאותה נולד/נולדת.
בציפייה ובהתרגשות הכנתי לי רשימת שמות שהלכה והתארכה עם כל הריון, אך את השם בחרנו רק לאחר שנפגשנו עם מי שאמור לשאת אותו. אפשר לומר שהוולד עזר לנו לבחור עבורו שם.
לא קל להסתובב בעולם עם שם יחידאי, מניחה וגם יודעת שילדינו חוו זאת, אך בטוחה שהם גם גילו וממשיכים לגלות את התשורות שהשם האישי שקיבלו מביא לחייהם.
במהלך השנים, נוכחת שוב ושוב, עד כמה השם של כל אחת ואחד מילדינו הולם אותם ואף מעצב אותם כבני אנוש ייחודיים, ועד כמה שמם משתתף בבחירות שהם עושים ומשפיע (לטובה ולחוזקה – אני מקווה ומאמינה) על מהלך חייהם.
אחיעד הבכורה, נולדה שנתיים לאחר מלחמת ששת הימים, בה נהרג שאול אחיו התאום של ישראל (אבא שלה). ישראל רצה להנציח את אחיו בשמו של הצאצא הראשון. במהלך ההיריון הגיתי כמה שמות ברוח הזאת, וכאשר חבקנו את בתנו הבכורה, התאים לה, בעיני שנינו: אחי-עד, (על משקל השם אחינועם בתנ”ך). ככל הידוע לנו אחיעד שלנו הייתה הראשונה בשם זה. אחריה נקראו כך לא מעט בנים ובת אחת, בנסיבות דומות.
אחיעד כשמה, אחות בכורה המאחה-המאחדת את אחיה כולם. אחות גם במקצועה. (פעם ראשונה עולה בדעתי האפשרות שיש קשר בין הבחירה שלה להיות אחות – לבין שמה). למילה: עד בשמה של אחיעד, יש ביטוי רב במעשיה. לכל טיול היא יוצאת עם שקיות לאיסוף אשפה ומדביקה בכך גם את ילדיה וכל המטיילים אתה. מסלול בו טיילה אחיעד נקי הרבה יותר, אחריה. אחיעד רבת יוזמות חברתיות, בקנה מידה מקומי וארצי, וכך גם בעבודתה כמדריכת הנקה בכירה. כל אלה מעידים על אחריות לדורות הבאים – לעד.
שיהר. כשהייתי הרה עם שיהר, (ש’ שמאלית) אחותי המופלאה רותי בת השבע-עשרה הייתה בחודשי חייה האחרונים, כתוצאה ממחלת הסרטן. שהיתי הרבה במחיצתה בבית חולים הדסה. עד היום קשה לי לתפוש איך היא, שחייה הצעירים הלכו ודעכו, הייתה בעלת תעצומות נפש להציע לי שמות לעובר שברחמי. רותי, הזדהתה לגמרי עם נטייתי לשמות ייחודיים והציעה שני שמות: שיג-הר, שיא-הר. שניהם השתלבו יפה עם שם המשפחה שלנו: שניר (שהוא אחד מהשמות של החרמון וגם שמו העברי של נחל החצבני אחד ממקורות הירדן). רותי הייתה משוררת: שיג-הר שניר. שיא-הר שניר, זאת שירה. כעבור כמה חודשים חרטנו על מצבתה שורה משיר שלה: “אושר נושר אשר נשר ונותר שיר” רותי נפטרה חודשים אחדים לאחר לידת שיהר הנושא את השם שבחרה לו.
כזה הוא בננו שיהר שניר: כובש פסגות, עם אופניו, בעבודתו, ושיא של תבונה ואנושיות, הר גבוה של שיקול דעת, אליו אנו עולים לרגל, לשיג ושיח, לשמוע עצה חכמה, בכל סוגיה סבוכה.
רעות. כאשר נולדה בתנו רעות, לא הכרנו אף רעות, חשבנו שהמצאנו את השם היפה הזה. בהמשך הכרנו עוד ועוד בנות בשם רעות, השם נהיה מוכר ונפוץ. כאשר אני נשאלת איך ילדינו התייחסו לשמותיהם הלא רגילים, אני משיבה בחיוך (וקצת בהגזמה) שהיחידה שבאה פעם בתלונה היא רעות, שהרגישה שלא קיבלה שם יחידאי כמו אחיותיה ואחיה… רעותי, נקראת על שם אחותי רותי. הכיצד? ב”מגילת רות”, לכל השמות יש משמעות, כמו: עורפה (הפנתה עורף), נעמי (הייתה נעימה) בועז (היה בו עוז)… ומה היא רות? אמרו פרשנים: רות היא רעות. אני אוהבת לקרוא לה רעותי – כי כך כל אותיות רותי, נמצאות בשמה.
בכל המקומות בהם עבדה של רעות ציינו אותה מעסיקיה כאדם היוצר קשרים חבריים ומכבדים, מילדים ועד זקנים. בעבודתה הקודמת ליוותה ילד עם צרכים מיוחדים ובנוכחית, היא תומכת באנשים מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, הכול בלב פתוח וחם. ידידותיה-רעותיה הרבות, של רעותי המקיימות אתה קשרי רעות עמוקים וארוכים, מעידות עד כמה רעות נאמנה למשמעות שמה.
אליאור (ל’ בצירה) נולדה לאחר מלחמת יום כיפור, תקופה בה חווינו אפלה, דאגה, חושך. בשם: אליאור, ביטאנו את שאיפתנו-תקוותנו להוסיף אור, להתקדם אל האור, אלי-אור, לראות אור בקצה המנהרה. הרגשנו שהשם אליאור מתאים לתינוקת שנולדה לנו, ונחוץ לכולנו. מכריה יודעים שכזאת היא אליאור, שואפת אל אור, מקור אור, שופעת אור על כל קשת צבעיו וגווניו, מפיצה אור על סביבותיה, באישיותה הקורנת ובאומנותה היפהפייה. אני נזכרת בנעליים היפות בכל צבעי הקשת, שבחרה לה כילדה, ולא הסכימה לנעול אחרות, וכמה התקשתה להיפרד מהן כשנהיו לה קטנות ולוחצות…
כל מי שנחשף למעשי ידיה של אליאור: בגדי הילדים המיוחדים שתפרה, האירועים הבלתי נשכחים שעיצבה, איוריה בספרים ויצירות האומנות שלה, הכתיבה רבת ההשראה שלה באינטרנט, הואר באורה של אליאור – ויודע עד כמה שמה יאה לה.
נהר (על משקל: זהר) כך קראנו לו, כי מרגע לידתו היה מלא נהרה. נהרה הינה מילה רבת משמעויות הנקשרות זו בזו: אור, תבונה, בהירות, זרימה, שמחה. בשם: נהר, כל המילים האלה נמצאות וכך היה נהר מינקות ולאחר התאונה עם פגיעת ראש קשה (בגיל 11), נהרתו אף התעצמה.
מי שקורא את שיריו, רואה את ציוריו, את פסלי החמר שלו, או פוגש אותו, יודע ששמו הולם אותו באופן מושלם. הנהרה נוהרת מנהר על כל סביבותיו, הוא איש שיחה, איש חברה, להוט לחיבורים אנושיים. השירים האישיים שהוא כותב למכריו לאירועי חיים שונים, מפתיעים אותנו בדיוקם, באנושיותם, בנהירותם. לא מעט אנשים אמרו לי, לאורך השנים, שבזכות שיחה עם נהר, קריאה בספריו, או האזנה לדיסק “אוויר” משיריו, הם קיבלו כוח לצאת ממשבר-חיים! כיום, ידוע לי על לא מעט ילדים וילדות שנקראים בשם היפה הזה. אותי זה משמח.
ידוד נולד ביום בו נחתמו הסכמי השלום עם מצריים. כתוב בתנ”ך, בספר איוב: “מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ; כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ”֭. מה זה “כידודי אש”? המפרשים כותבים: כניצוצות אש. ידוד הוא ניצוץ. ראינו ניצוצות בעיניו מן המבט הראשון. חיברנו אותם עם ניצוץ התקווה שהוצת בנו עם חתימת הסכמי השלום. וכך, מה שראינו בינוקא שלנו, קישרנו למשאלת לבנו והבענו בשם שבחרנו. ידוד אכן היה ילד רב ניצוצות, נדלק ברגע, נלהב, לא צפוי, רגיש, מקסים את כל רואיו. לאחר שחלפו כארבעים שנה, איני יכולה לתאר לעצמי, שם מתאים יותר לידוד שבעבודתו ובכל מגעיו הבין-אישיים, בעבודה ומחוץ לה, הוא לפני הכול אוהב שלום, מכבד כל אדם, שוחר צדק. בעבודה ובמשפחה, מנצנץ תמיד בחשיבה מפתיעה ומקורית, נחוש לפתור כל בעיה, מעודד ומטפח בנחישות כל זיק-ניצוץ של תקווה.
נדר. “נדר אחים” הוא שם חוברת השירים העצובה והיפה שכתב ישראל האיש שלי לזכר אחיו התאום שאול. בצמתים רבים בחיינו המשותפים הרגשתי שישראל לוקח על עצמו לחיות ולגדל משפחה גם עבור שאולי שנהרג בגיל עשרים. לא אחת תהיתי אם זו הסיבה, שזרם איתי בקשר למשפחה מרובת ילדים. אף פעם לא החלטנו על כך, אך כנראה לשנינו היו סיבות עמוקות לרצות בכך. שאולי שניר בלט מאוד בכישרונו המוסיקלי, ניגן בתזמורת הקיבוצים. כשנולד ילדנו השביעי, פניו הזכירו לישראל את אחיו והחלטנו לקרוא לו: נדר – כנדר שישראל נדר בשיריו: “…כל נדרי – ורק נדרי שלי, הוא נדר אחי – לא הפרתי. כי אהבתיו, כי בי – עוד חי הוא, כי נדר אחים הוא – ולא ייכרת… ועוד חיים השמיים והפרחים בבוא עיתם – ורק אנחנו אלוהים – ורק אנחנו – מחכים, מחכים לאחי אלוהים, מחכים לאחי הקטן.”
נדר, שם נדיר לאדם נדיר – בעל מצבור יכולות בלתי רגיל, העושה אותו למרכזי וחסר תחליף במקום עבודתו. בנוסף לכל כישרונותיו, נדר הינו, כדודו שאולי, מוסיקאי מחונן.
(אם תכתבו בגוגל: “אתה הבוכה את הגשם” – תחשפו למצגת מרגשת מאוד. אותה עיצבה אליאור, כתב נהר ושר נדר – לזכר שאולי שניר הדוד שלהם – שלא הכירו).
יחל נולד לנו, בין ראש השנה ליום כיפור. בתהילים כתוב: “יַחֵ֣ל יִ֭שְׂרָאֵל אֶל־יְהוָ֑ה” (קלא פסוק ג’) פסוק זה נמצא גם בסידור התפילה ונקרא במועדי תשרי. יחל נולד בחודש הראשון בשנה העברית, בזמן בו אנו מתחילים מחזור חיים חדש ומייחלים לטוב. זו העת בה בני-אדם מתפללים ומבקשים להתחדש ולזכות להגשים משאלות. ליחל החכם ורב הכישרונות שלנו, יש מקטנות, מזג רגוע, זורם, נוטה לשקוט על שמריו, להסתפק ביש. אני מוצאת שהשם יחל (בלשון עתיד) טוב וראוי לו, כי יש בו עידוד ודרבון להתפתח, להתממש, אומץ להתחיל ותעוזה לייחל.
לכן, כה מרגש אותי לראות אותו כעת במסלול של התחדשות. מאחלת ומייחלת ליחל שישקיע בעתידו, שייחל. שתהיה לו התחלה לא קשה מדי (אומרים שההתחלות קשות), שישגשג בדרך בה החל וכבר נוחל הצלחות ומשיג מה שתמיד ידענו שטמון בו, ביחל.
תהין. בשמה של תהין, ביקשנו לבטא, עידוד לההין – להעז, להיות היא עצמה. לההין, בא מהמילה: הן. שמשמעה הוא: כן. השם תהין אומר: העזי בת! ובכל מצב אליו תקלעי, השכילי לראות תמיד את הכן, את הצד החיובי של החיים. קורותיה של תהין, העמידו אותה מילדות רכה במבחני חיים לא קלים, אני נוטה להאמין ששמה, העצים אותה ונטע בה אומץ לראות בקושי ובכאב, אתגר חיובי, בונה, מפתח. “להעז” – כך קראה תהין לסרט התיעודי-הביוגרפי שיצרה. אני רואה גם מעשה של עוז רוח בכך, שכנערה צעירה החלה להופיע, ביוזמתה, עם סיפוריי בפני קהל נרגש של הורים וילדים, ובבתי-ספר וממשיכה בכך בעמקות ובחן גם בימים אלה, כאם ואשת חינוך. תהין זו מילה בלשון עתיד – ואכן בחרה תהין להיות מורה-חונכת, עבודה התובעת אופטימיות ותעוזה מתמדת. תהין רבת תכניות, מהינה לחלום, ופועלת ללא לאות להפוך משאלות-לב, למציאות חיים, עבור ילדים ואנשים רבים ככל האפשר.