מיריק שניר נולדה בשנת –1948, בעיצומה של מלחמת השחרור. גדלה והתחנכה בקיבוץ כפר גלעדי, אחת משניים-עשר אחים ואחיות. נישאה לישראל שניר, בן קיבוץ נווה-איתן, שם התגוררו 20 שנה. היא אם לתשעה, סבתא לשמונה, מורה לכתות יסוד וחינוך מיוחד, וסופרת משוררת.

ספרה הראשון יצא לאור ב – 1982. מאז פורסמו למעלה מ 70 ספרים, כולם כותרים חיים ומבוקשים, אשר זכו לביקורות משבחות. ביניהם הסדרות ספריה קטנה שלי, (24 ספרים), ו-יש לי שיר (10 ספרונים) המקרבות ילדים רכים לספרות ושירה ומפגישות אותם מינקות עם שפה עשירה, בחינת “גירסא דינקותא”. ספרים אלו מאפשרים לילדים, החל מגיל צעיר מאוד, להתנסות בקריאה עצמאית ומתאימים מאוד גם לרוכשי העברית כשפה שניה ובחינוך המיוחד.

ספרי מיריק שניר, מסייעים לילדים הרוכשים קריאה וכתיבה בעברית, בארץ ובחו”ל, לא רק להבין את הנקרא, אלא גם לאהוב אותו. הספרים נמצאים ברוב הבתים, בתי-הספר, המעונות והגנים, בחינוך הרגיל  כמו גם בחינוך המיוחד לסוגיו, ומלווים את רכישת מיומנויות השפה, בכל השיטות והגישות.

בשנים האחרונות, מיריק שניר מתרגמת מיידיש סיפורים-שירים נשכחים פרי עטה של קדיה מולודובסקי, מפעל בו החל סבה מרדכי סגל ז”ל, שייסד וניהל שנים רבות את סמינר הקיבוצים בת”א ובאורנים. שני ספרים בסדרת ספורי קדיה, עוגת הפלאים, ו-חנה רוצה מרציפנה, שיזמה, יצא לאור וזכה לביקורות מצוינות. כמו כן היא יוזמת ומתרגמת ממיטב ספרות העולם לילדים רכים ואף מספרות הילדים הפלשתינאית.

4 מספריה תורגמו לערבית ויש לה קשר חי עם מחנכים מן המגזר הערבי.

מיריק מקדישה זמן רב מאוד, לקרב ילדים רכים לסיפורי המקרא ושפת התנ”ך. בימים אלה, היא מקדמת ומרכזת פרוייקט ספרותי רחב הקף בתחום זה הנקרא בראשית ברא

מיריק שניר מאמינה מאוד בשיתוף פעולה מפרה, בין סופר למאייר ומשקיעה בכך הרבה . ארבעה מילדיה השתתפו באיור הספרים, וגם נכדה אחת. נהר שניר, אחד מבניה, הוא משורר צעיר ונכה פגוע ראש מתאונת דרכים.

הצגת ילדים פרי עטה, על מה הסיפור? ובה סיפורים ושירים ושיחות בין ילדה וסופר על: ספרים ילדים ומבוגרים,  זכתה לשבחים רבים.

מיריק שניר מרצה בנושאי חינוך מגוונים ורואה שליחות בהשמעת  דבר הילדים באוזני הורים, מורים ואנשי חינוך בדרגים ותפקידים שונים. בהרצאותיה החוויתיות משולבים סיפורים מומחזים, דברי חכמים  ואמירות של ילדים.

מיריק שניר מתרכזת בכתיבה לגיל הרך, מינקות ועד קריאה ואמינה בכל לבה, ששפה בונה קשר ושיאו של קשר בין-אישי היא האהבה. היפוכו של קשר באמצעות שפה, הוא השתיקה – האלם, ממנו נובעת האלימות, דהיינו; תקשורת לקויה ודלה בילדות הרכה, עלולה לקבל בהמשך ביטויים אלימים, בעוד ששפה עשירה וילדות בונת אמון, מעצימות אהבה בעולם. לדבריה אהבת הנקרא, חשובה ככל שתהיה, אלא מטרה לעצמה, אלא דרך רבת הוד להשיג אהבת האדם.