לימוד עברית כשפת עם
רכישת עברית בתפוצות מגיל רך,
בדרך טבעית וברוח מסורת החינוך היהודית.
ללומדים ולמלמדים עברית בתפוצות,
הדפים הבאים מוגשים לכם באהבה
ועשויים לשמש אתכם להקניית עברית מגיל רך.
הקדמה
המחנך וחניכיו יבחרו בכל תקופה את היצירות השובות את ליבם,
המעלות עניין הנוגע בהם ומרתק אותם, ברמת עברית מתאימה ומאתגרת.
מוצע וניתן לקיים מגוון פעילויות עם כל תמליל:
דקלום, תנועה, המחזה, שירה, משחק, קריאה, כתיבה, איור, וכד’.
(רשימת רעיונות רבים נוספים – בהמשך)
חלק מהתמלילים מתאים להכנת ספרונים קטנים בעברית:
בעבודה יחידנית, זוגית, קבוצתית, או של הכיתה כולה,
אפשר ומומלץ לשתף בתהליכי הלמידה את ההורים.
רבים מן התמלילים עשויים להוות דגם להמצאת תמלילים נוספים
באותה תבנית, בחילוף מילים ומשפטים.
נושאי היצירות לקוחים מעולמם של הילדים ומסוגיות המעסיקות אותם.
החריזה, הקצב והחזרות – מבטיחים שליטה מהירה בטקסט.
מחזקים תחושת יכולת, הצלחה והתקדמות.
ההנאה, גורמת להנעה (מוטיבציה) להתנסות עוד בעברית.
אבותינו ידעו שמלל מתנגן נחרט ונזכר בקלות ולאורך ימים –
ונשמר בלב “כגירסא דינקותא, שאינה משתכחת אף פעם.“
כך מאהיבים על החניכים את העברית ואת כל הנקשר בה.
כיתת עברית, בית ספר עברי ובית עברי, הם המקומות בהם עלינו להגשים ולהנחיל את הגישה החינוכית העולה מן המקורות שלנו, בניסוחים שונים: “על ארבעה בנים דיברה תורה…” / “חנוך לנער על פי דרכו” / “על פי דעתו של בן אביו מלמדו…” / “מכל מלמדי השכלתי… ומתלמידיי יותר מכולם.“
עלו והצליחו!
מיריק שניר
ילד המלמד את עצמו שפת אם, משול לילד הלומד ללכת. לא צריך להסביר לו שזה חשוב.
ילד הלומד שפת עם, למה הוא משול? מה הוא ישיג בזכותה, שלא יוכל לקבל בשום דרך אחרת?
ילד הרוכש שפת עם משול לילד הלומד לעוף!
זו לא יכולת פיזית שהוא רוכש, אלא רוחנית.
ככנפיים, תיקח אותו העברית לעולמות הרוח היהודיים.
את זה על הילד לחוש מן היום הראשון שהוא פוגש בעברית. (מגיל רך ביותר)
כיתת העברית צריכה להיות מקום שמגיעים אליו בחדווה, לומדים בו בשקיקה, וזוכרים אותו באהבה.
העברית צריכה להיות עבורו כעץ הדעת עליו נאמר:
“טוב העץ למאכל, ותאווה לעיניים ונחמד העץ להשכיל”
הווה אומר: פרי נפלא – לגוף, לנפש ולשכל.
לא שפה זרה, אלא שפה חברה.
בהמשך:
הגישה של מיריק שניר
רשימת יצירות ספרותיות להקניית עברית
הצעות לפעילויות מגוונות לעבודה עם יצירה ספרותית